אתרי תורת הפיתוי: כובשי נשים או ציידי נואשים?

מפ"י: כיבוש בתולות בשיטות מדעיות

המרכז לאומנות הפיתוי (מפ"י) הוא המפורסם והגדול מבין בתי הספר לפיק-אפ, ופועל מאז 2004. לפי האתר, עברו את קורס הפיק-אפ מעל 8000 גברים מאז שנפתח.

לפי הכתוב בו, מדריכיו מתבססים על "ידע אקדמי מתחומי פסיכולוגיה, סוציולוגיה, פסיכותרפיה, ביולוגיה ואתולוגיה" (אתולוגיה הוא ענף של זאולוגיה הבוחן התנהגות בעלי חיים בסביבתם הטבעית), אשר מאפשר לבנות שיעורים שמלמדים איך הופכים מגבר ביישן ומופנם לסמל מין נחשק בקרב נשים.

כל אלו מועברים במסגרת שיעורים תיאורטיים בכיתה ותרגול בשטח, בקבוצות קטנות. מי שמסתקרן ורוצה לראות כיצד מתנהלים צוערי קורס פיק אפ, יכול למצוא אותם בשדרות רוטשילד שבתל אביב, עומדים ומנסים את כוחם על נערות שעוברות במקום.

איך לטפל בבחורות שהתקררו?

באתר מוצגת תוכנית הלימודים, בתוכה סעיפים כמו "איך לטפל בבחורות שהתקררו", "איך ליצור אצלה את הפחד לאבד אותך", "איך לתת לה סקס, שיגרום לה להתמכר אליך כמו אל סם" ואף סעיף המתמקד בלהגיע לסקס עם בתולות. תוכלו למצוא באתר גם בלוג, בו מגוללים מספר כותבים את סיפורי ההצלחה שלהם. בלט לעינינו סיפור אחד אשר מגולל "כיבוש" שכזה אשר מתאר מקרה של בוגר הקורסים אשר הצליח לגרום לבחורה לשכב עמו על אף שהתנגדה:

"ניסיתי להוריד לה את התחתונים והבחורה פשוט מסרבת בתוקף!! ואז חשבתי או שאני עושה לה פריז אאוט או פיתוי מהיר (שיטות פעולה שלומדים החניכים, נ.ס.). הזזתי את התחתון ימינה ובום! הבחורה בהלם, תאמת גם אני", מספר הכובש, ומסכם: "בחורה זה יצור מבולבל עם מלא רגשות. כל מה שתגיד לה במצב בלבול היא תעשה כי כל כך קשה לה להחליט".

מסתבר שלא זול להוציא "תעודת" אמן פיק אפ: כל שלב בקורס עולה יותר משלושת אלפים שקלים.

דון ג'ואן: הריחו את הבחורה שלכם

עוד בית ספר לפיק אפ הוא "דון ג'ואן". שיטת ההוראה שלו שונה משל מפ"י, והוא מתבסס על שיעורים וסדנאות, הכוללות גם שיעורים פיכולוגיים אשר נועדו לבנות ולטפח ביטחון עצמי אצל החניכים, גם שיעורי סטיילינג לשיפור ההופעה ואפילו שיעורי מסאז'ים אשר כוללים הדרכה והתנסות במסאז' על בחורה אמיתית (ולא זה על זה, כך מבטיח האתר), והדרכה על "איך להפשיט אותה במהלך המסאז'" ו-"נקודות אינטימיות ומעוררות חשק מיני בגוף של האישה".

באתר תוכלו למצוא אוסף הרצאות בווידאו, אשר הוקלטו במסגרת פסטיבל השאנטי "בומבמלה". תוכלו למצוא בו גם מאמרים טכניים שונים, כמו אחד המפרט שיטות לגרום לבחורה לנשק גבר שמדבר איתה.

במאמר מתוארות שיטות כמו הצבת מיכשולים דימיוניים בין הגבר והאישה: "אם לא היית מזכירה לי את האקסית מזמן הייתי מתפתה", ועוד מהלכים למיניהם.

גם כאן יש שילוב בין שיעורים בכיתה ויציאה לתירגול בשטח בקבוצות קטנות. יש גם מספר דוגמאות לשיטות המתקדמות של דון ג'ואן, כמו בסרטון זה, אשר מלמד בחורים שיטות מתוחכמות במיוחד בהן יוכלו לנשק בחורה עמה יוצאים.

פיתוי: חייך חיוך שובב

MySod: זה שוד! תני לי את הפייסבוק שלך!

mysod, בית הספר של סטס סגין נראה פחות משוייף ומהוקצע מהקודמים שהצגנו. אולם השיטות המוצגות בקליפים שהעלה לרשת הן ללא ספק, יצירתיות בהרבה וכוללות פחות טריקים של פסיכולוגיה בסיסית ויותר הומור נמוך – המשולב בתפיסות שמפעילות כלים פסיכולוגיים על הגבר עצמו, ופחות על הבחורה שהוא מעוניין בה.

בנוסף, mysod מציגים עוד מספר שיטות - וחושפים ברשת את השיטות שלהם בצורה גלויה וחופשית יותר. סרטון זה, למשל, מראה את השיטות בהן משתמש סטס כדי להתחיל עם בחורות במועדון הומה אדם.

הציידים: את באה לפה הרבה?

לסיום, אנחנו מביאים בפניכם את בית הספר"הציידים", אשר מנוהל בידי עידו טסלר בהרצליה. השיטה שמלמד טסלר "הותאמה ספציפית למנטליות ולדרכי הפעולה של הבחורות הישראליות", והיא מורכבת ממספר שלבים. גם במקרה זה אין פירוט מלא של השיטה, אולם בין תכני הלימוד אפשר למצוא "איך ליצור לעצמך סביבה של 'יזיזות' ולא ידידות", שיטות לבניית ביטחון עצמי ויתר כלים שהם חובה בארסנל של כל צייד.

הסרטונים של חבורת הציידים מציגים שיטות הזויות ומשעשעות במיוחד, כמו "הליכת הצייד" שמשדרת פאסון, "הליכת הטווס" המשונה שתמלא אתכם בביטחון עצמי, דרכים להשיג מספר טלפון של בחורה, ועוד.

בבלוג שנמצא באתר, משתף טסלר את הקהל בדעותיו ורעיונותיו, ומזמינם להירשם לקורס. הוא גם מדווח על מקומות בהם אפשר להתחיל עם בחורות: "אני שמח לומר לכם ששינקין זה אחד המקומות החזקים לתירגולים!" כתב באתרו.

המתנגדים: "נשים הן לא אובייקט"

יש הטוענים כי בתי הספר לפיק-אפ הם תופעה מסוכנת ועצובה, ושלכולם הסתכלות על אישה בתור מערכת של תגובות אינסטינקטיביות הארוזה בתוך גוף שצריף להשתיק או לכבוש - עלבון לנשים באשר הן.

בפייסבוק ישנה קבוצה פעילה במיוחד אשר מציגה דוגמאות לסרטוני ההדרכה של אמני הפיק-אפ, מותחת עליהם ביקורת נוקבת ומסבירה את הצד הנשי של הסיפור.

אחד הגולשים כתב: "אופן הצגת הנשים הוא מזעזע. אני ראיתי פעם השוואה על איך מאמנים כלב, ואז פשוט החליפו את המלה כלב בכל משפט שבה היא הופיעה, למילה בחורה. אני לא חושב שצריך לקחת אתכן (הנשים בקבוצה, נ.ס.) יותר מדי ברצינות, אבל יש גבול".

הבלוג הפמיניסטי Just Me מתאר את שיטות הפעולה של אמני הפיק אפ, ושיחה מלב אל לב עם מדריך באחד מבתי הספר שצוינו לעיל. לראיית הכותבת, מרכזי אומנות הפיתוי מנצלים את תמימותם של נערים, ולוקחים את כספם כדי להעניק להם כלי סרק שבעיקר, פוגעים בנשים ובהם עצמם.

הבדרנית עדי אשכנזי פתחה אף היא קבוצה בפייסבוק, בה היא קוראת לגולשות לספר לה על מפגשים עם אמני פיק-אפ ותלמידיהם אשר ניסו לתרגל עליהן את שיטות הציד שלהם.

הבוגרים: הקורסים בנו לנו ביטחון עצמי

הדיון סביב נחיצותם של בתי הספר לפיק אפ ויחסם לנשים עוד רחוק מלהסתיים. בוגרי הקורסים מעידים באתרי המרכזים כי רכשו כלים שהקנו להם ביטחון עצמי אשר לא היה להם לפני כן. יתכן שהמסגרת החברתית בה פועלים הקורסים נותנת להם תחושה נוחה יותר, מאשר טיפול פסיכולוגי או עבודה עם מאמן אישי (קואוצ'ר).

עם זאת - לו היה מוקם בישראל מרכז אשר משפר את בטחונם העצמי של אנשים על ידי לימוד דרכים להטיח עלבונות באנשים, ובמגזרים אליהם משתייכים, ככל הנראה שהיה זוכה לפחות פופולריות. ככל הידוע, לא ננקטו צעדים משפטיים נגד מרכזי הפיתוי. אך לעת עתה, יכולים הציידים לשחר לטרף ברחובות תל אביב בבטחה.

הערה: הכותב לא השתתף בקורסים של המרכזים שפורטו לעיל, והסתמך על המידע באתריהם